סיפור| פרולוג- מוכר העיתונים

.They Lov the Taste of BLOOD. Now I Dont know what that means, but I Know that I mean it

לכו למראה והתבוננו דרכה על השתקפות של מישהו.
הסתכלו על עיניו.
קצת מפחיד לא?
לדעת שפתאום עיניו מקבלות צבע אחר, או מבנה לא אחיד?

לא מפחיד לקלוט פתאום פרטים, שלא ידעתם עליהם? שלא האמנתם בכלל בקיומם?
המראה לא באמת מציגה את המציאות בצורה אובייקטיבית.
היא רק מעוותת אותה. כל אחד רואה את שאר הסביבה ואת עצמו במראה, בדרך שהוא רוצה לראות אותה.

בריטניה- ווילס, הַאי-אוׁן-וֶואי, 1827

מוכר העיתונים הזקן נשען על הדוכן הנייד וניסה לשכנע אנשים לצאת מביתם ולקנות עיתון בפני.
הוא השתמש בסיסמאות שונות ששמע פעם, והקריא ידיעות נעימות ומעניינות כאחת על ה"מרדי גרא"
הראשון בניו-אורלינס, ועל מקל קסם קטן שיכול להצית אש בתנועה אחת קטנה.
"חדשות היום! הוצאה מיוחדת! בפני אחד בלבד!"
לאחר כמה ניסיונות כושלים האיש נשך את שפתו בהיסח דעת, וקרא טור של רופא שיניים.

ניבים הם קבוצה של שיניים חדות הקיימות בקרב היונקים, המשמשות לשיסוע המזון ולביתורו, כדי להקל על אכילתו.
למרבית היונקים יש ארבעה ניבים, אחד בכל רבע.
לכמה חיות משמשים הניבים גם כנשק משום שהם מרתיעים.
לטורפים כמו אריות הם גדולים במיוחד. (וליצורים אחרים אף יותר)

"הוי! מוכר!"
"בריטניה לנצח! הספינה תשרוד!"
"על מה אתה מקשקש שם?"
המוכר התעשת על עצמו ועל מילותיו המביכות שנפלטו כתוצאה מחלום.
בחור ג'ינג'י בעל סומק ניכר בלחייו עמד מולו.
על ראשו חבש מגבעת נמוכה בצבע המזכיר חול, מוקף בפס שחור.
עניבה מפוספסת בצבעי שחור צהוב נבלעה בתוך חליפתו.
"כלום, סליחה." חייך בנימוס המוכר והתנצל על טיפשותו. הוא בחן בפרוטרוט את העלם שוב.
מעיל הטרֶנץ' הכחול הדהוי במקצת הכיל שלושה כיסים. שתיים בצידי הבטן שלפי השערתו של הזקן הייתה חטובה, ואחד בצידו השמאלי של החזה.
מכנסיו התואמים היו כחולים, כמו המעיל, משובצים, כמו המעיל, ומהודרים, כמו המעיל.

אורך חיי כדורית דם אדומה הוא 120 יום.
לב ממוצע של אתלט מוביל בין 25-30 ליטר דם בדקה.
אדם פועם בממוצע 101,000 פעמים ביום. במשך חייו הלב יפעם 3 מיליארד פעמים וישאב 400 מליון ליטרים של דם.

"עיתון בפני אדוני?" הציע מוכר העיתונים.
האדון המכובד למראה לא ענה, רק שלף שני מטבעות של חמישה פֶנֳס והניח אותם על דוכן העיתונים.
"אני רואה שהעסקים חלשים אצלך היום. שמור את העודף." משקיבל את העיתון והחווה בכובעו לתנועת פרידה, סב על עקבותיו והתעניין.
"מה קרה שהעסקים חלשים" כלומר, רק היום?"
הזקן הרים גבה וחייך בתגובה. לאחר מכן נאנח אנחה עצובה, ופתח עיתון שהיה אמור להימכר מזמן.
"הנה, עמוד שלוש. כולו."

"אמש נמצאה גופה בחלקו הדרומי של נהר 'וֶואי'. המנוחה היא בת 39. ה'שריף' עדיין לא התיר לפרסם חששות למי היא או איך מתה, כיוון שאין עוד הוכחות ולמעשה אי-אפשר לקבוע.
על צווארה נמצאו סימנים של דם, וההערכה היא שחייה קטלנית מסתובבת ליד הנהר.
פרטים נוספים יגיעו בהמשך."

"אה... ואנשים באמת מפחדים לצאת? מה הם? מטומטמים?"
"יש חיה או משהו לא ידוע שהרג אישה. אני חושב שזו סיבה טובה די לשהות בביתך לפחות ליום יומיים."
"אבל אותה חיה נמצאת בנהר. יש לכם מזל שה'שריף' שלכם נשמע מקצועי רק מקריאה עליו. אני מניח שהוא כזה באמת."
"הוי כן. הוא מקצוען. וותיק בתחומו. הוא נולד פה, מכיר את האזור כמו שאני מכיר את העמדה הזו."
"אתה חדש פה נכון? לא יכול להיות שאתה לא מכיר את השריף. או לפחות לא שמעת עליו."
קצוות מעיל הטרֶנץ' שלו התרוממו קצת לנוכח הרוח שעצרה לביקור באזור. "חדש." אמר, והחווה בשנית עם המגבעת שלו. לאחר מצמוץ עין נעלם כלׁא היה.

יתושה אחת מוצצת פחות מעשירית-אלפית ליטר דם בכל ארוחה ביום.
בכל שנייה נהרסות 15 מיליון כדוריות דם אדומות בגופנו, ולפני שייהרסו יעברו הכדוריות מסע של 12 מיליון קילומטרים ברחבי הגוף.
בנוסף לכל ה"הרס" שלא מזיז למישהו- יש מעל ל54 מחלות הקשורות למערכת כלי הדם.
ולפי הערכות של חוקרים, עד היום מתו כ11,358,000 אנשים שסיבת מותם מזוהה בדם.
עם כל המוות והקשר שלו לדם, אנשים העלו פעמים רבות אפשרות מסוימת.
אבל הם לא באמת לקחו אותה בחשבון.
הם לא באמת האמינו באפשרות הקטלנית ביותר-
ערפד.



הערת המחבר
לפרק הבא

סחטיין עמית.
התעלת על עצמך.
הכל כאן נהדר.

Golden Z
שיחקת אותה.

כתיבה שוטפת ויפה. התיאורים יפים - וכלל לא נראה שאתה כותב מאולץ - או משהו בכיוון. משהו שאני, לפחות בסגנון "כבד" - חייב לעבוד עליו, חחחח
הפתיחה נשמעת אפילו קצת פואטית אם מעבדים את זה.

לסיפור קוראים מוכר העיתונים. וגם ההקדמה מתחילה, פחות או יותר, עם מוכר עיתונים. הייתי שמח אם יש מצב לזה שתציג אותו יותר. היכרות קטנה בין הקוראים לבין הדמות הראשית - נראה לי?

הקטעי מידע. רעיון מקורי ביותר זה לשלב אותם בקטע ספרותי. אם הקשבת למורה בכיתה ד' היית יודע שקטעי כתיבה מתחלקים לקטעים מידעיים וקטעים ספרותיים. כמובן שיש תת נושאים כמו כתבות וכדומה. שגם זה קשור פחות או יותר לסיפור... [-;
בכל מקרה - איך שאתה מיזגת את שני אלה, הקטעים המידעיים והספרותיים - יצא משהו נחמד למדי.

המממ...
זה מוכר לי מאיזשהו מקום, כבר פרסמת את זה? כבר קראתי את הפרולוג במקום האחר ההוא (נו, אתם יודעים ההוא ששם, ליד הזה ומאחורי המהשמו) לכן לא אגיב פה ת"ב.

עמית, עברת על החוק שאין לצבוע אשכולות(כנס לפורום הכרזות, או מידע שחכתי).
בגלל שזה פעם ראשונה, והאשכול נפתח לפני החוק אני ערכתי, פעם הבאה ינעל.